ALLIN > תרבות > פנאי > מה שקורא – השקרנית והעיר

מה שקורא – השקרנית והעיר

מה שקורא – השקרנית והעיר

השקרנית והעיר / איילת גונדר-גושן / אחוזת בית

במקום בו יש אנשים – יש גם שקרים. השקר עוטף אותך בכל מקום גם במודע וגם אם לא. אנחנו משקרים מילדות אם זה להורים, חברים, מורים, שכנים – כל מיני שקרים – קטנים כגדולים.

דרך השקרים אנחנו מבקשים שיאהבו אותנו ומוצאים בהם נחמה. כבר נכתבו ספרים מצוינים על מהות השקר בחיינו, כמו הספר הנפלא של דן אריאלי "האמת על באמת" שדן בשאלת נטיית האדם לשקר. בספר שלפנינו הגיבור הראשי הוא השקר.

נופר בת השבע עשרה, נערה שלרוע מזלה שקופה בפני כולם ואיש אינו מבחין בה, מהלכת בעולמה כצל עלוב של החיים. היא עובדת בגלידריה סתמית אליה מגיע אבישי מילנר, פליט תכנית ריאליטי שחמש עשרה דקות התהילה שלו תמו.
מילה שלא במקום מול נופר הקופאית גורם לו לאיבוד שליטה והוא עולב בה ופורק עליה את כל זעמו. היא נמלטת בבכי מהמקום, כשאבישי דולק בעקבותיה כדי לסיים את מה שיש לו לומר עליה. צעקותיה מקבצות אנשים סביבם כי הם בטוחים שמדובר בהטרדה מינית ומכאן – בלגן.

הוא מואשם באונס על לא עוול בכפו ונופר מצידה לא מכחישה זאת. כדור השלג מתגלגל וגדל. היא הופכת למרכז תשומת הלב של הציבור שגדל ותומך בה. נופר נהנית מאותה תשומת לב. פתאום "שמים לב" אליה והיא לא יכולה לוותר על הפופולריות שהיא צוברת. השקר הוא הפתח שלה להיות מישהי אחרת.

"השקרנית והעיר" מבקש ליצור שיח תרבותי סביב נושא האשמות השווא בתקופה הרגישה של ה-METOO וה-FAKE NEWS. מעניין שהספר נכתב דווקא בידי אישה. אם היה נכתב בידי גבר, ודאי היה זוכה למבול של ביקורות מתלהמות וסופג חבטות מכל עבר.

איש אינו מטיל דופי בחשיבות הגברת המודעות והחשיפה לנושא, אשר מאפשרת לנפגעות להתייצב בביטחון מול זה שפגע בהן (ולא תמיד למצות עמו את הדין, לצערנו). אך עם זאת, אל לנו להתעלם מכך שיש נשים שטוענות אשמות שווא מתוך רצון לנקמה מתוקה. "השקרנית והעיר" הוא ספר שמעמיד אותך בדילמה מחשבתית בהתאם להתרחשויות הקורות בו.

זהו ספרה השלישי של איילת גונדר-גושן אחרי שני ספרים שזכו לתשבחות ופרסים – "לילה אחד מרקוביץ" ו"להעיר אריות". גם בספר זה איילת עוסקת בנושא חברתי אקטואלי. היא לוקחת את התוקף והופכת אותו לקורבן ואת הקורבן לתוקף. היא שולחת ביקורת נוקבת על הכללים הצבועים של החברה והשימוש שלה בשקרים בעידן הרשתות החברתיות והצימאון של החברה להכתיר "גיבורים" חדשים זמניים.

הכתיבה סוחפת ומרתקת, בעיקר התענגתי על אוצר הביטויים המשורבבים שם בכישרון רב ומצאתי את עצמי סקרן לדעת לאן העניינים יובילו.

מאת: עמוס מאור | בצילום: עטיפת הספר

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט