ALLIN > בחירות 2018 > הכר את המועמדים... > אבי גרובר בראיון מיוחד: מי שלא יודע לעמוד בפיתויים שלא יהיה איש ציבור

אבי גרובר בראיון מיוחד: מי שלא יודע לעמוד בפיתויים שלא יהיה איש ציבור

אבי גרובר בראיון מיוחד: מי שלא יודע לעמוד בפיתויים שלא יהיה איש ציבור

ראש עיריית רמת השרון אבי גרובר נכנס לתפקיד ראש העיר בנסיבות לא רגילות. בתחילת שנת 2016, אחרי שבע שנים בהן שימש חבר מועצה באופוזיציה, הוא גבר על מ"מ ראש העיר שירה אבין; זאת במסגרת בחירות מיוחדות בעקבות התפטרותו של איציק רוכברגר. לדבריו, הוא מתכוון לנצח גם בבחירות הקרובות בתקווה לצבור כוח גם במועצת העיר.

מהם 3 ההישגים הכי משמעותיים מבחינתך בקדנציה הנוכחית?

"אני נבחרתי על בסיס תכנית גרובר. באתי בבחירות הקודמות ואמרתי מה הדברים שאני רוצה לעשות בחצי הקדנציה הזאת, אני רואה את התכנית כאיזשהו מכלול שלם. אז קודם כל עשינו עבודה מאוד חזקה בקטע של החינוך. זה מתחיל מזה שהיו פה בתי ספר מפוצצים, בית ספר אוסישקין למשל היה עם 832 ילדים. בשנת הלימודים הקרובה, אם תסתכלי על בתי הספר ברובע הדר ששם היה אמור להיות הכי צפוף, ממוצע התלמידים בכיתה א' הוא 24-25, שזה מבחינתי ההישג הכי גדול. הגדלנו את תקציב החינוך השנתי ב-25 מיליון שקל, והשקענו מעל 100 מיליון שקל בתשתית הפיזית של בתי הספר. זו בשורה גדולה כי הילדים שלנו ילמדו בסביבת לימודים אחרת לגמרי. אנחנו משקיעים המון גם בשעות רוחב שזה עוד מורה שנכנס לכיתה. אני הכנסתי סייעת שנייה בכל גני הילדים על חשבון העירייה. משרד החינוך מתהדר שיש כ-5,000 גני ילדים עם סייעת שנייה. אנחנו  גם בגני חובה הכנסנו סייעת שנייה וגם בגנים עם 20/22 ילדים הכנסנו סייעת שנייה וזה הכול תקציב של עיריית רמת השרון.

"הישג שני, ברמת השרון לא היו כמעט מסגרות של חינוך מיוחד, לא היו פה גני תקשורת. ילדים על הספקטרום היו צריכים ללכת לגני ילדים מחוץ לרמת השרון. והנה בשנת הלימודים הקרובה ייפתח גן תקשורת שלישי ברמת השרון. סוף סוף יש גן משולב ברמת השרון, ילדים עם עיכוב התפתחותי יחד עם ילדים רגילים שזה החינוך שאנחנו רוצים לתת לילדים שלנו. גן תקשורת אחד מהם למשל נמצא צמוד לגן רגיל ופעם בשבוע הילדים מגן התקשורת נכנסים לתוך הגן הרגיל, והגן הזה משלב את הילדים על הספקטרום יחד עם הילדים הרגילים. ואלה המבוגרים שאנחנו רוצים לגדל. זו ההזדמנות שלנו לבוא ולחשוף את הילדים שלנו לכל מיני סוגי ילדים ואני חושב שזה ילמד אותם להיות מבוגרים הרבה יותר טובים.

"הסיעה שלי קוראים לה בית, ובית זה בית את יודעת. אם יש לך ילד עם בעיה אתה לא מוציא אותו מהבית. נהפוך הוא, אתה מחבק אותו, אתה עוטף אותו ועוזר לו. ברמת השרון סוף סוף אנחנו באמת הבית של כולם, מבחינתי אם אני צריך לבוא ולהגיד מה הדבר הכי משמעותי שאני לוקח זה שאני לילדים האלה נתתי את המקום והם יכולים עכשיו להרגיש שרמת השרון היא הבית שלהם".

גרובר עוצר את שטף דיבורו ומספר על מקרה שהיה בעיניים בורקות: "יום אחד אני הולך בסוקולוב ליד הפלאפלים, אחד ההורים לילד במסגרת כזו פתאום עוצר את האוטו ובא ונותן לי חיבוק. כל הנושא של בעלי הצרכים המיוחדים זה משהו שעשינו בו מהפכה ברמת השרון.

"ההישג השלישי הוא שאנחנו באמת מתחילים לתת עבודה על התשתיות. אני פתחתי את צומת הכניסה לרמת השרון. היו שאמרו שזה קל, עובדה שזה לא נפתר קודם. ידענו לפתור את הבעיות ולתכנן את זה נכון ולעשות את זה טוב. הרבה פעמים ראש עיר נמדד בביצוע אז הביצוע פה הוא טוב. אנחנו נמצאים בעבודה מאוד משמעותית על מחלף מורשה שגם שם היו כל מיני דיבורים. משרד התחבורה לא מצא לנכון שיש צורף במחלף הזה מבחינת היקפי יחידות הדיור ובגלל שרצו לעשות נת"צ על כביש 4 וכביש 5. אנחנו הצלחנו להביא למצב שכבר תפסו שם את הקרקע, מתחילים לעבוד, מסיימים תכנון מפורט. אנחנו עובדים על רחוב החרושת, כי אם אתה עושה מחלף כניסה ויציאה והרחוב שקולט לא ערוך לזה אז אנחנו עושים יותר נזק מתועלת. בשבועות הקרובים אנחנו הולכים להיכנס לשיפוץ מאסיבי של רחוב החרושת".

 

ישיבת מועצה ברמת השרון | צילום: נאוה טלהון

מהם האתגרים הכי גדולים שהיו לך במהלך הקדנציה?

"קודם כל צריך לזכור שאני חצי קדנציה, נכנסתי לתפקידי רשמית בפברואר 2016 אחרי איזה שנתיים שלא היה ברור מה קורה. עשינו סדר מבחינה כספית בעירייה, ב-2013 היה גירעון של 6 מיליון שקל, ב-2015 גירעון של 5 מיליון שקל. אני נכנסתי עם גרעון של  40 עד 60 מיליון שקל בתקציב הפיתוח. אחרי שנים שלא קיבלנו פרס ניהול כספי תקין, קיבלתי בשנה האחרונה פרס ניהול כספי תקין, אנחנו מאוזנים מבחינה כספית. אנחנו עומדים באתגרים מאוד גדולים כי איבדנו את המעמד של עיר עולים אז מורידים לנו כל שנה עוד  6 מיליון שקל, ועדיין הצלחנו לעמוד במצב שאנחנו מאוזנים כספית. אני חושב שזה הישג לא קטן. עכשיו אנחנו עובדים חזק על לייצר את מקורות ההכנסה. הצלחנו מאוד להתקדם עם תחנת הרכבת ליד הסינמה סיטי, זה פרויקט שהמדינה זנחה אותו, שתי תחנות הרכבת לא היו בתכניות של המדינה בשטח של רמת השרון והסינמה סיטי מאוד מתקדם, סיימנו תכנון של התחנה והצפי הוא שתוך שנתיים-שלוש הרכבת תעצור בגלילות. להביא עסקים למתחם ברגע שהרכבת עוצרת זה עולם אחר לגמרי".

יש תכניות ממשיות לפתח את אזור סינמה סיטי?

"ברור, אנחנו עובדים על זה וממש בימים הקרובים אנחנו אמורים לצאת לשיווקים של מתחמים שיכניסו הרבה כסף. השאירו לי פה בלגן בירוקרטי מטורף ואני מקווה שאנחנו סוף סוף מסיימים עם זה. במהלך הקדנציה הבאה נוכל לעשות מהפכה גדולה בנושא".

איך מתפקדים עם מועצה לעומתית?

"זה אתגר להתמודד עם מועצה שברוב הזמן לא באמת מחויבת לעזור לך לקדם את העיר. יותר מדי התעסקות במה לא ולא במה כן, אבל אני השתדלתי כמה שפחות להתעסק עם זה. אני מודה שבהתחלה קצת נגררתי לזה, אבל ככל שנבניתי לתוך הכהונה והתקדמתי בקדנציה לקחתי אוויר. לא צריך לענות על כל דבר, לא צריך להתווכח, יש לי עיר לנהל, יש לי עיר להוביל והתמקדתי בזה".

היום, במבט לאחור, יש דברים שהיית עושה אחרת?

"זאת הייתה קדנציה ממש קצרה, חצי קדנציה שבה התמקדתי בתוכנית גרובר. אני חושב שהתוכנית הזאת מאוד מחוברת לרצונות ולצרכים של האנשים. אם היו מתקיימות בחירות למועצה, אני חושב שזה היה יותר טוב. עכשיו יש הזדמנות לתושבים לבוא ולבחור גם את המועצה ואני באמת קורא להם להצביע לי גם לראשות העיר וגם לרשימה שלי למועצה ולתת לי באמת את האפשרות להרכיב דירקטוריון של אנשים רציניים שילוו אותי בעבודה השוטפת שלי בעירייה כראש העיר. מי שמסתכל על התוכניות שלי רואה שהמשכתי בקו שהתחייבתי לתושבים, מהבחינה הזאת אני חושב שפעלתי נכון וטוב ואני לא רואה סיבה שצריך לשנות את זה".

באילו תחומים בעיר עוד נדרש שיפור באופן משמעותי?

"נעבוד מאוד חזק על הנראות של העיר, התשתיות ברמת השרון מאוד ישנות. היה לנו סיפור של גברת שעמוד חשמל נפל ופגע למזלה רק בקרסול. הפער הזה בתשתיות, כבישים שלא סללו אותם עשרות שנים, מדרכות שעומדות פה כל כך הרבה שנים, מקשה עלינו. היינו שמחים שהעיר תיראה יותר טוב והיא תיראה יותר טוב, אנחנו נעבוד על זה ובקדנציה הבאה נעשה את זה ביתר שאת. גם הגינות עברו יותר מדי שנים מאז שסידרו אותן, אז פיתחנו גינה חדשה ברחוב הטבעת ועכשיו ביצחק אלחנן ונמשיך לעשות את זה".

רחוב אוסישקין | צילום: נאוה טלהון

עם כניסתך לתפקיד דרשת לפנות את הישיבה בבית הכנסת בר-יוחאי אך זה עדיין לא קרה, מדוע?

"זה היה יכול לקרות כמעט מיד אם הייתי מוכן לתת לחבר'ה של הישיבה מקום אחר. מבחינתי יש דברים דחופים יותר לעשות מלהקים ישיבה, אני לא חושב שיש צורך ברמת השרון בישיבת הסדר. אני לא רואה שיש פה אוכלוסייה של חבר'ה של ישיבות הסדר הבירוקרטיה במדינת ישראל היא כזאת שפינויים כאלה לוקחים זמן. אני בטוח שבמוקדם או במאוחר הישיבה הזאת תתפנה. בתי המשפט לא מתנהלים לפי לוח הזמנים הפוליטי שלנו".

יש תושבים שמתלוננים על הדתה בעיר, מה דעתך בנושא?

"אני אהיה מאוד ברור, אין הדתה ברמת השרון. יש אנשים דתיים ברמת השרון אבל זה לא אותו הדבר. אני גרתי בית ליד הרב אדלשטיין, נולדתי שם וגדלתי שם, אני חושב שהרב אדלשטיין עשה הרבה דברים טובים ברמת השרון. הרוח של הדו קיום והשיתוף, לפחות אצלנו בשכונה, תמיד הייתה ועבדה טוב. רמת השרון היא מקום פלורליסטי, מקום חופשי, מקום שעסקים פתוחים בו בשבת וככה זה יימשך, בטח כל זמן שאני ראש העיר. עשיתי הרבה מאוד פעולות כדי לשמור על אותו אופי מיוחד של רמת השרון, על האופי הפתוח והחופשי הזה".

 

שיפוצים בבתי ספר ברמת השרון | צילום דוברות העירייה

ציינת בתחילת הריאיון כי אישרתם תוספת תקציבית שנתית בסך 25 מיליון שקל לתחום החינוך בעיר. משרד החינוך פרסם לאחרונה כי ארבעה בתי ספר מרמת השרון נמצאים ברשימת מצטייני משרד החינוך, ואתם גם מובילים במספר הבגרויות המצטיינות. מה נעשה במהלך הקדנציה שלך כדי לתרום לכך מעבר להשקעה הכספית?

"זה לא תוצאה של שנה-שנתיים, יש פה מערכת מאוד מושקעת ורצינית. הראיתי שיש לנו אסטרטגיה שהיא להעצים את האיכויות של המערכת. להבין שילד לא יכול יותר לשבת בכיתה רגילה עם שולחן, מורה, לוח וגיר וככה לקבל את כל האינפורמציה. אנחנו מייצרים בתוך בתי הספר איזה שהוא מגוון של סוגי למידה. הרבה מאוד סוגים של שיעורים, הרבה מאוד אופנים שבהם הוא מקבל את החומר ולומד את החומר. כיתת עתיד למשל זו כיתה שיש בה בפינה אחת במה קטנה שילד יכול לעמוד עליה ולתת נאום. יש פינה עם פופים, יש מסכים על הקירות, יש שולחן בר, יש שולחנות רגילים של קבוצות קטנות. אנחנו מייצרים למורה מגוון של אפשרויות איך הוא מעביר את השיעור. שולחנות פיקניק בחצר למשל, ואז הם יוצאים החוצה לחצר באוויר הפתוח, המורה מושיב אותם בקבוצות ועובר בין הקבוצות, הילדים גם מלמדים אחד את השני. אתה לא יכול לבוא היום וללמד את הילדים בשיטות של פעם וזו המהפכה שאנחנו עושים בחינוך. אני בטוח שבזכות הדברים האלה שאנחנו עושים, אנחנו רק נעלה".

בצד האחר של הדברים, ראינו כי המשטרה חשפה שימוש וסחר בסמים בקרב קטינים וקטינות משני תיכונים ברמת השרון. מה נעשה כדי לטפל בנושא?

"זו תופעה ארצית שקיימת והטלגרף הפך את זה להרבה יותר זמין ונגיש. אנחנו רואים דיבור של השר לביטחון פנים ושל גופים אחרים על לגליזציה של כל הנושא הזה, והילדים מפרשים את זה שזה בסדר, אבל זה לא בסדר! אני זה שלחץ על אגף החינוך ועל אגף הרווחה וגם על המשטרה לא להתעלם מהנושא, לא לשים אותו בצד, לא לפחד ממה יגידו עלינו כשזה ייצא, אלא באמת להתמודד עם זה. אני אומר לך שבשנה הבאה אנחנו לא ניתן לעשן בבתי הספר ואנחנו נפעל כדי שלא יעשנו בבתי הספר. לא יהיו יותר את ההתגודדויות של החבר'ה שיושבים שיעורים שלמים מעשנים ומשם זה מתפתח להרבה יותר. ילדים אסור שיעשנו בכלל ובטח לא סמים, ואנחנו נפעל בנושא הזה בצורה מאוד ברורה כדי לגדוע את התרבות הזאת".

עכשיו פוליטיקה. זה לא סוד שאתה מתנגד להתמודדות של איציק רוכברגר בבחירות הקרובות…

"זה לא אני מתנגד, צריך לקרוא את פסק הדין ולראות בצורה מאוד ברורה שהשופט אומר שם בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים שאיציק רוכברגר לא יכול להתמודד. השופט קובע שהעבירות בהן הורשע הנאשם הן כאלה שמטבע בריאתן יש בהן קלון. השופט על פני שלושה עמודים מסביר מה הפסול במעשים של רוכברגר, המשמעות המעשית של קביעת הקלון היא הרחקתו של הנאשם מהחיים הציבוריים למשך שבע שנים, נקודה. זה לא אני כותב, זה השופט כותב. כלומר פסק הדין אין ברור ממנו, איציק רוכברגר מחוץ לחיים הציבוריים במשך שבע שנים, נקודה".

יחד עם זאת ועדת הבחירות יכולה לאשר את התמודדותו של רוכברגר…

"להבנתי לא. המועמד היחיד שרץ עם קלון, עם פסק דין חלוט כנגדו, זה איציק רוכברגר".

אם כן יאושר לו להתמודד?

"אני בטוח שהציבור יגיד את דברו, עצוב לי מאוד לראות שהוא עדיין זוכה לתמיכה, אבל אני בטוח שבסוף בשורה התחתונה הציבור יגיד את דברו, למרות שעוד פעם אני לא רואה מצב שיאושר לו להתמודד".

צילום: נאוה טלהון

התנועה לאיכות השלטון יצאה בקמפיין ופנתה לכל המועמדים לחתום על מסמך אמנה למאבק בשחיתות ולהתחייבות לטוהר בחירות. נכון לעכשיו כמעט אף אחד מהמועמדים לראשות עיריית רמת השרון (וגם אתה) לא חתם עליו, מדוע?

"ראיתי את זה, הם אמורים להיות פה בשבוע הבא. אני תומך בדברים שהם כותבים שם. אני חושב שהתנועה לאיכות השלטון בנושא הזה עושה עבודה יפה. סך הכול אני חושב שמאוד חשוב שקרנו של השלטון המקומי יעלה ושאנשים טובים יהיו בתוכו. מי שלא יודע לעמוד בפיתויים וכשל בתפקידו שלא יהיה איש ציבור".

תמשיך לפעול בשקיפות אם תיבחר?

"ברור. תקציב העירייה מופיע בשני פורמטים באתר העירייה, אני קיימתי המון פורומים של שיתוף הציבור. קיימנו פה ישיבות מאוד פתוחות על הדברים, הצגנו מצגות מפורטות. אני מאמין שראוי שאנשים ידעו מה קורה, אנחנו מאוד שקופים, אין לנו מה להסתיר ואני מאמין שהדיון בסופו של דבר מוביל לקבלת החלטה טובה יותר לטובת התושבים".

ברשימה שלך נמצאות שתי נשים במקום גבוה, במקום השני דברת וייזר ובמקום השלישי דפנה קפלנסקי. מדוע בחרת דווקא בהן?

"אני לוקח את האנשים הכי טובים לתפקיד. כשאני פוגש אישה שהיא טובה, מוכשרת, רצינית, אני שמח שהיא שותפה איתי לדרך".

מהי התכונה הכי חשובה לראש עיר לדעתך?

"היכולת לקבל החלטות ויושרה".

מה הדבר שאתה הכי אוהב בעיר רמת השרון?

"לי זה תמיד נראה שיש פה איזו אווירה מיוחדת. מצד אחד אנחנו כמעט הכי במרכז העניינים ומצד שני יש פה משהו מאוד שלו ורגוע. זאת אומרת אנחנו הכי קרובים לכל הטירוף והבלגן ומצד שני הכי שקטים ורגועים. זה מין חיבור כזה מאוד מיוחד, ואני מאוד אוהב את הרוח הזאת של רמת השרון. את האווירה הזאת, את הניחוח של רמת השרון".

יש משהו שתרצה להוסיף לסיום?

"לאחל לתושבים שנה טובה ושנת לימודים מוצלחת. שנדע למצוא את המחבר ונירתם כולנו לטובת העיר רמת השרון, שנהיה דוגמה לכל המדינה לאיך דברים צריכים להיות".

מאת: נאוה טלהון | צילום תמונה ראשית: ראובן-קאפוצ׳ינסקי

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

Comments are closed.

תפריט